כשלים רטוריים (Fallacies) הם שיבושים בטיעון.

טיעונים נפוצים מאוד בחיי היומיום - בשיחות חולין, בנאומים פוליטיים, בטורים בעיתונות, בשיח ברשתות חברתיות, בעולם המשפט, בשיח המדעי ואפילו בפרסומות. טיעונים טובים הכרחיים כדי לקיים תקשורת משמעותית ולחשוב בצורה בהירה וביקורתית. 

טיעון בנוי מהנחות שמובילות למסקנה, וטיעון תקף ומשכנע בנוי מהנחות מבוססות שמובילות באופן סביר ומניח את הדעת למסקנה. כשלים בטיעון משבשים את הקשר שבין ההנחות למסקנה, או מסיטים את תשומת הלב לגורמים לא רלוונטיים. חלקם כשלים לוגיים של ממש ובחלקם מופיעות הנחות בעייתיות, הסחות דעת ועוד. 

הכשלים נפוצים ביותר וכדאי להכיר אותם כדי לדעת להתווכח עם טיעונים גרועים. אבל כשלים פורמליים בטיעון הם לא בהכרח פסולים ולפעמים יש הצדקה להשתמש בהם. הרטוריקה, לעומת הלוגיקה הפורמלית, מתמודדת עם בעיות אנושיות וחברתיות סבוכות. במקרים שבהם טיעון בנוי כהלכה לא מספיק כדי להעביר רעיון או לשכנע בהקשר מסוים, ובפרט כאשר יש לכך השלכות על חייהם ורווחתם של בני אדם, כשלים בטיעון יכולים להיות לגיטימיים לגמרי, והם למעשה כלל לא 'כשלים'! 

לכן, אי אפשר להעריך כשלים רטוריים מחוץ להקשר. מומלץ לחשוב על הכשלים שבאתר כ'כשלים פוטנציאליים' ולבחון אותם במסגרת סיטואציות ספציפיות. בכל מקרה ומקרה חשוב להביא בחשבון את מכלול הגורמים המעורבים: מי מדבר, מתי ואיפה, אל מי, מהו הדיון שקדם לטיעון הנוכחי ומהם יחסי הכוחות שמעורבים בו.